כספי לנפגעים אשר קיבלו טיפול לגזזת באמצעות הקרנות, בשנים 1946-1960 אחריות לפיצוי חלה על המדינה, ומיושמת על ידי המוסד לביטוח הלאומי, בהתאם לעקרונות ולתבחינים שנקבעו בחוק, ובכפוף לאישור וועדת מומחים ולאישור וועדה רפואית.
מומחה בדיני נזיקין ובעל ניסיון עשיר בטיפול בתביעות של נפגעי הקרנות, מסביר מיהו זכאי לפיצוי לפי חוק הגזזת, כיצד מתמודדים עם הוועדות הרפואיות ומהם הכלים המשפטיים שיכולים לסייע במיצוי זכויות מלא מול הביטוח הלאומי.
רקע היסטורי ומשפטי: מחלת הגזזת, טיפולי ההקרנה והחוק לפיצוי נפגעים
מחלת הגזזת היא מחלת עור פטרייתית מדבקת במיוחד, אשר הייתה נפוצה בישראל בשנות ה-40 וה-50, בעיקר בקרב עולים חדשים ממדינות צפון אפריקה ואירופה. בשל אופייה המדבק של המחלה והחשש מפני הפצת מגיפה של ממש, פעל משרד הבריאות למיגור המחלה, באמצעות הפנייתם של אלפים מילדי העולים לטיפול בהקרנות רנטגן. טיפולי ההקרנה שהציגו יעילות בטיפול בגזזת ובמניעתה, נחשבו אז לטיפולים מקובלים, אולם לאורך השנים הוכרו כגורם סיכון מוביל לנזקים ולמחלות, בניהם: מחלות עור חמורות, התקרחות, ואף להתפרצות של מחלות ממאירות.
החוק לפיצוי נפגעי גזזת נולד כתוצאה משנים ארוכות של מחקר המוכיח קשר בין טיפולי ההקרנות לנזקים הבריאותיים שנגרמו למטופלים, ומטרתו לפצות את הנפגעים או את שאיריהם במקרה של פטירה.
מי זכאי לפיצוי גזזת?
הזכאות לפיצוי נבחנת תחת מספר תבחינים מחייבים:
- טיפול בהקרנות- התובע עבר טיפול בהקרנות נגד גזזת בין התאריכים 1.1.46-31.12.60. הטיפולים התקיימו בישראל לאחר עלייתו, או במדינת המוצא כחלק מההכנה לעלייה ו/או כתנאי לעלייה, בהנחיית אחד מן הגופים המוסמכים על ידי המדינה (הסוכנות היהודית, ההסתדרות הציונית, קופות החולים).
- פגיעה ונזיקין - התפרצותה של מחלה המוכרת על פי החוק כמחלה אשר קיים קשר בין התפרצותה לבין קבלת טיפולי ההקרנות.
- שהייה בישראל- אזרח או תושב מדינת ישראל, השוהה במדינה בעת הגשת התביעה, או שהה בה ברציפות 24 חודשים לכל הפחות טרם הגשתה.
פיצוי לשארים
על פי חוק, זכות הפיצוי עומדת גם לטובת שארים של נפגעים מטיפולי הגזזת, אשר נפטרו כתוצאה מן המחלה, ולא מימשו את זכותם לפיצוי קודם לכן.
שאירים של נפגע שנפטר (בן זוג שלא נישא מחדש, ילדים קטינים או כאלו שהיו בשירות צבאי בעת הפטירה) זכאים להגיש תביעה בשם הנפטר. תנאי לזכאות השארים הוא שמותו של החולה נגרם כתוצאה מהמחלה המוכרת לעניין פיצוי לנפגעי גזזת.
כיצד נפגעי גזזת יכולים לממש את הזכות לפיצוי?
הליך התביעה מתבצע אל מול המוסד לביטוח לאומי, ודורש את אישורן של שתי וועדות:
- וועדת מומחים - וועדה ייעודית שהוקמה על ידי המדינה, במטרה לבחון מי אכן עבר טיפולים בהקרנות בילדותו. חשוב לזכור כי התובעים הזכאים היו ילדים צעירים בשנים המוגדרות, הוריהם לרוב אינם בין החיים, וקיים קושי אובייקטיבי להבין ולהוכיח מי אכן קיבל את הטיפול האמור. הרכב הוועדה מונה 3 חברים: שופט ושני רופאים, אשר תפקידם הוא לקבוע התובע עבר טיפול בהקרנות. החלטה זו עשויה להיות מבוססת על מסמכים רפואיים, תצהירים או עדויות אשר ביכולתו של התובע לספק, ו/או על עדויות של בני משפחה, רופאים ואנשי צוות שטיפלו בתובע ובמשפחה, רישומים של מוסדות רפואיים.
נוס, לזאת, לאורך השנים פעלה המדינה להקמת מאגר מידע מקיף ככל הניתן המכיל פרטי מטופלים בהקרנות, המשמש אף הוא לצורך קבלת ההחלטה. - וועדה רפואית- בכפוף לאישור ועדת המומחים, המשך הטיפול בתביעה יועבר לוועדה הרפואית מטעם הביטוח הלאומי, אשר עוסקת בהכרה במחלת התובע כמחלה אשר מוכרת לעניין פיצוי נפגעי גזזת, בקביעת אחוזי הנכות של התובע, ובהחלטה על סוג/היקף הפיצוי.
סיוע מקצועי ומשפטי לנפגעי גזזת
רבים מן הנפגעים ושאריהם מתקשים להצביע על קשר בין המחלה לטיפול בהקרנות, שבוצעו בילדים צעירים לפני עשרות שנים. עורך דין נזיקין מיומן ומנוסה בטיפול בנפגעי גזזת, מביא את הכלים לסייע כבר בשלב בדיקת ההיתכנות לתביעה, לגייס את המידע והאסמכתאות הנדרשות באמצעות מגוון כלים:
- איתור מסמכים רפואיים - רישומים ממכוני רנטגן, הפניות והמלצות שניתנו דאז בצורה ידנית ותועדו בארכיונים של קופות חולים ובתי חולים.
- ביסוס עדויות - ראיונות ואיסוף עדויות תומכות של בני משפחה, אחים או חברים שזוכרים את הטיפול.
- סממנים פיזיים ורפואיים - הפניה לרופאים מומחים לגיוס חוות דעת מקצועית תומכת, הקושרת בין סממנים קיימים דוגמת: התקרחות וצלקות בקרקפת, בחינת מאפייני המחלה הקיימת ותסמיניה, לבין הטיפול בהקרנות.
- הפניה לבדיקות רפואיות - הפניה ושימוש בממצאי בדיקות הדמיה לאיתור מאפיינים של הגידול כמאפיינים נפוצים בקרב נפגעי הקרנות.
מחלות המזכות בפיצוי
החוק מפרט רשימה של מחלות המזכות בפיצוי, כאשר רק מחלות המופיעות ברשימה יוכרו לצורך הכרה ופיצוי. בין המחלות המוכרות:
סרטן הדם ומחלות הלוקמיה, גידולי מוח, ראש וגולגולת, גליומה, מניגיומה, מדולובלסטומה, לימפומה, עצבית, גידולים באזור בלוטת האצטרובל, נוירומה אקוסטית, המנגיובלסטומה, גידולים בבלוטות הרוק ובבלוטת התריס, גידול פפילארי, גידול פוליקולרי, גידול מדולרי, גידול אנאפלסטי, גידולי עור באזור הראש והצוואר, מלנומה וקרצינומה.
מחלות עור שאינן מאירות, התקרחות באזורי הצטלקות בעור הקרקפת.
הגשת תביעת נזיקין בשל טיפול בהקרנות כרוכה במורכבויות רבות, התמודדות עם בירוקרטיה, ועדות רפואיות מחמירות והתנהלות אל מול הביטוח הלאומי, הדורשת בקיאות והיכרות עם תבחיני המוסד והתנהלות הוועדות. למיצוי זכויות מלא חשוב להסתייע בעורך דין מיומן בתחום נזקי גוף ובטיפול בנפגעי גזזת בפרט.
