לשון הרע בלי הוכחות – ועדיין מגיע לכם פיצוי
חוק איסור לשון הרע הנגזר מפקודת הנזיקין, בא להגן על שמו הטוב של אדם, ולמנוע פגיעה בו באמצעות הפצת דברי בלע, שקר ודיבה. מגדיל המחוקק לעשות, ובאמצעות תיקון לחוק משנת 2018, קובע כי בניגוד לדיני נזיקין אחרים בהם נדרשת הוכחת נזק לצורך תביעת פיצוי, רשאי הנפגע לתבוע פיצוי בגין לשון הרע ללא הוכחת נזק בפועל.
החוק והתיקון, אשר מטרתם מניעת עוולה והכרה בחשיבות שמו הטוב של אדם, מתירים לבית המשפט לקבוע פיצוי בסך 80,000 ₪ (צמוד מדד, סכום עדכני לשנת 2024) בגין לשון הרע ללא הוכחת נזק, וסכום כפול במידה ונפגע העבירה יוכל להוכיח את היקף הנזק אשר נגרם לו כתוצאה מדברי לשון הרע שכוונו נגדו.
חשוב לדעת: הליכי תביעה בגין לשון הרע הם הליכים מורכבים, בהם נדרש בית המשפט לאזן בין זכויות יסוד דוגמת חופש הביטוי, חופש הציבור לדעת וחופש העיתונות, לבין הזכות לכבוד ולשם טוב הנגזרת מזכות היסוד כבוד האדם וחירותו.
מורכבות נוספת בתביעות לשון הרע, היא תוצר טבעי של ריבוי ערוצי התקשורת והדיגיטל, הרשתות החברתיות, והקלות בה יכול כל אדם לפרסם את דבריו, ולהגיע לקהל רחב, לעתים אף ללא כוונה מוקדמת.
מהם התבחינים לתביעת פיצוי בגין לשון הרע?
בעוד שהתיקון לחוק מתייחס לעצם אמירת לשון הרע כבר פיצוי וגורם לקביעת נזיקין, הוא אינו פותר את התובע מהוכחת הטענה כי באירוע האמור התקיימו נסיבות ומעשה מהווים לשון הרע.
החוק בליווי הפסיקה מצביעים על שני תבחינים מחייבים לתורך היתכנות תביעה ופיצוי כספי:
- הדברים נאמרו ו/או הופצו ברבים.
- הפרסום בא להשפיל, לבזות, ללעוג ולפגוע באדם אל מול הבריות שנחשפו אליו.
כפי שניתן להבין, גם התבחינים האמורים אינם בבחינת אורים ותומים ופתוחים לפרשנות:
מה נחשב פרסום לעניין לשון הרע? מיהם "הרבים"?
לשאלות הללו מספק המחוקק מענה, וקובע כי דברים אשר נאמרו בין אדם לחברו, במסגרת שיחה או התכתבות בין שני המעורבים, לא ייחשבו כלשון הרע, ללא קשר לחומרתם.
לעומת זאת, די בנוכחותו של אדם שלישי בחדר, בוודאי באמירה בפני קבוצת משתתפים וקל וחומר בהפצת הדברים בכתב ברשת, בכדי להפוך את מעמדם של אותם דברים בדיוק, ללשון הרע.
דוגמאות לפלטפורמות ומקרים שעשויים להיחשב כפרסום לשון הרע:
- פוסט פוגעני ברשתות החברתיות המופנה כנגד אדם פרטי או עסק.
- פרסום ביקורת פוגענית באתר חיצוני: אתר בית העסק, גוגל ביזנס, מדרג.
- שיתוף מידע וביקורת אשר פורסמו על ידי אחר.
- אמירות מעליבות ופוגעניות במסגרת קבוצתית, ציבורית או פרטית.
- תגובה לכתבה באמצעי תקשורת המציגה אדם באור שלילי.
מהם דברים פוגעניים? מהו פרסום מבזה? כיצד ניתן לבחון את תוכן הדברים באופן אובייקטיבי?
הקו הדק שבין לשון הרע לבין חופש הביטוי והזכות להביע ואף לפרסם דעה, דברי ביקורת, אזהרה, או אף להתבטא באופן חופשי, גם אם מעליב, נבחן באופן פרטני על פי הנסיבות, ובית המשפט יתייחס לכל מקרה לגופו.
ככלל, התביעה לא תתבסס על תחושותיו של התובע, ובבוא בית המשפט לקבוע האם אכן מדובר בדברים מבזים ופוגעניים העונים להגדרת לשון הרע, הוא יפנה למבחן האדם הסביר: כיצד יתפוס האדם הסביר את הדברים כפי שפורסמו.
מבחן נוסף אליו יתייחס בית המשפט, הוא מבחן הכוונה. מן ההכרח שדברי לשון הרע יצאו מן הפרט אל הרבים, בכוונה תחילה לפגוע בשמו הטוב של האדם, במרקם החברתי אליו הוא משויך, במקור פרנסתו או אחר.
כיצד ניתן להימנע לתביעת לשון הרע?
- הימנעו מפרסום ומאמירת דברים פוגעניים.
- בשיתוף פומבי של דבר ביקורת, הקפידו על ניסוח ראוי ומכבד וביקורת המבוססת על עובדות בלבד.
- הימנעו משיתוף פוסטים ומידע שעשויים להיות פוגעניים, ללא אימות וביטחון בנכונות הדברים. בפרסום ביקורת הנוגעת לחוויה אישית, דוגמת ביקור במסעדה, התנסחו באופן שמדגיש שמדובר בטעמכם/דעתכם, ולא במידע אובייקטיבי ומוחלט.
- אל תפרסמו ביקורת הנוגעת לעסק/שירות שלא חוויתם באופן אישי.
כיצד ניתן להתגונן מפני תביעת לשון הרע?
אדם אשר נתבע במסגרת פלילית או אזרחית בגין הפצת דברי לשון הרע, יוכל להתגונן באמצעות מספר הגנות אפשריות:
הגנת "אמת דיברתי" – הגנה שתחייב אותו בהוכחת אמיתות הדברים, וכן בהיבט מסוים שלעניין ציבורי שהובא אותו לפרסמם.
דוגמא: אדם שרכש פריט ריהוט לא איכותי דירג את כרטיס העסק בגוגל בציון נמוך והוסיף דבר ביקורת. במטרה לחזק את עמדתו ביקש מחבריו לעשות כמותו ואלו הוסיפו ציון נמוך ופרסמו ביקורות דומות. בעל החנות שנפגע מן הפרסום הגיש כנגד הרוכש וחבריו תביעת לשון הרע.
החבר הראשון שרכש את הפריטים ופרסם- זכה להגנת "אמת דיברתי", בעוד שחבריו שלא רכשו מוצר בחנות- נאלצו לשלם לבעליה פיצוי כספי לא מבוטל, בשל הפצת דברי לשון הרע ופגיעה בו.זכות הציבור לדעת - הגנה המבוססת על פרסום מידע בעל עניין ציבורי שבא להגן על הציבור. לרוב הגנה זו עומדת לעיתונאים, חברי כנסת ומייצגי ציבור, אולם עשויה לזלוג ולשמש גם בהתנהלות אישית. דוגמא:
הגנת "זו דעתי"- קו הגנה המבוסס על חופש הביטוי, ומתייחס להבעת דעה בתום לב, ללא כוונה לפגוע, ומייצגת את דעתו של המפרסם.
היכרות באתר היכרויות הובילה למערכת יחסים בין גבר לאישה, ומקץ זמן מה גילתה האישה כי מדובר בגבר נשוי, שהציג עצמו כרווק ופנוי. תחושת החילול והמרמה הובילה את האישה לפרסם את שמו ותמונתו בקבוצות היכרויות, עם אזהרה מטעמה. הגבר שתבע את האישה ודרש פיצוי בגין פרסום לשון הרע שפגע בנישואיו ובסיכויים שלו לזוגיות בעתיד, נזרק תחילה על ידי השופט שהתרשם מכוונות האישה ומן ההוכחות שהציגה למרמה ולקשר שנולד בגינה, ובהמשך על ידי אשתו ממדרגות הרבנות.
